שונה

פעם עוד היתה משמעות

ולחיים היה ערך

פעם עוד היתה התלבטות

אם לישון או לצאת לדרך.

 

פעם עוד היתה תוכנית

איזה מסלול מסודר באופק

היום כבר אבדה התכלית

בימים משמימים כמו הדופק

 

הכל שוב חוזר

הקשיים, הצרות

ואני שוב עומד,

נדהם לגלות

איך למרות הכל

כלום לא השתנה

ועדיין ממשיך לבהות.

 

כי גם כשהיה

איזשהו צליל תקווה

היה הוא עמום וקלוש

ורק האופטימיות

ואולי הנאיביות

הפכה אותו לקצת פחות תלוש.

 

אני לא שייך, מנותק מהזרם

תמשיך לדבר, לא תתקדם במטר

שב ותחשוב

תנסה להתאים

את עצמך לתוך המיינסטרים.

זה לא יעבוד

זה ברור גם לך

ובשונה מבעבר אתה יודע גם למה

אתה איש אחד והם פה הרוב

אתה רק מרגיש מנסה לאהוב.

את כולם אתה מבין

עם כולם אתה מסכים

אבל הם לא יורקים לכיוון

תהפוך ת'עולם תעצור ת'כדור

עזוב, אתה סתם עוד ניוון.

 

החברה כולה, טובה היא ממך

אתה סתם ההוא החריג

סתם מתעקש וממשיך להקפיד

נאמן לעצמך לתמיד.

 

פקח את העיניים, העולם לא כזה

הוא לא ינסה להקשיב

הוא לא באמת

מוכן להכיל

אותך כשונה מהרגיל

מודעות פרסומת

לפעמים

נכתב בהשראת האחד והיחיד, השקט המציק והחלום שעוד יגיע…

 

 

יושב וחושב

חוזר וכותב

רק כשיש מוזה

לפעמים

 

הראש כבר כואב

הלב שוב דואב

העולם מסתובב

לפעמים

 

לפעמים אני יודע

לפעמים אני שומע

את הקול של עצמי

הבודד

 

לפעמים אני עוד שם

לפעמים עטוף וחם

לפעמים רק אתה

והא-ל

 

ממתין בכל רגע

סופר כל שניה

מתי כבר תגיע העת

מתי כבר נרגיע

מתי כבר יופיע

מחזיק בידו את העט

אולי אלך

נכתב בהשראת החורף הנעלם, החברים שעוזבים והחיים עצמם…

 

 

אולי אלך הרחק

אל ההרים והנופים

אנסה להתחמק

מאנשים ואגרופים.

 

אולי אצעד אל הים

אל המים הגועשים

אל השקט התמים

אל הפסגות והעמקים.

 

העולם לוחץ

השעון דופק

אולי אברח

אולי אסתלק.

 

אולי אנשום

אולי אזרום

אולי רק אחשוב

אולי על סתם

אולי בים

אולי בשום מקום.

 

השמש, היא שוב זורחת

מסלקת לצדדים את הקרירות והפחד

נותנת תקווה ליום חדש

בתנופה קלילה

דף חדש פותחת.

 

עולמות שלמים

להתגלות מחכים

ודפיו הריקים

של יומן מסע מתמלאים.

 

תקווה חדשה

זריקה של עידוד

הכל שוב מתחיל

הנה תם הבידוד.

 

 

 

פרספקטיבה

לילה, הרחובות כבר מזמן התרוקנו מאדם

ואני עוד שוכב, מהרהר, לא נרדם
מחשבות קשות שוב עולות בראשי
ואני מתבלבל, מסתבך בתוכי.

להמשיך לנסות, אולי לקוות
לתכנן ולהמשיך כך לחיות
או שמא עלי לחשוב מחדש
את חיי שוב לשנות

שבועות ארוכים, תכנונים לפרטים
במבחן הם שוב נכשלים
אם אין חיות או בכלל משמעות
למה טובים המילים?

דיבורים אין סוף
מנסים עוד לחשוף
כל שינוי קטן אפשרי

אך בתחילת התקופה,
בלב הסופה,
לפעמים,
הכוחות נגמרים.

לא רוצה להודות שאני מיואש
מנסה שוב ושוב לדחות בקש
אך באמת ובתמים
בליבי כבר מפנים,
חייבים פה משהו חדש.

עוד תנופה רצינית
עוד מטרה ותכלית
רק כך הסיוט ייגמר,
עוד דקה מחשבה,
עוד תזוזה נכונה,
הנה אני כבר מתעורר.

לחכות לשינוי,
כבר מזמן לא עובד,
לשים עוד שעון,
אני לא מתמודד
המטרה היא זאת
שתביא פה שינוי
בלעדיה,
הכל כצפוי.

תחשוב מחדש
תחיה עם הזמן
אל תיתן לעצמך ליפול.

תנשום קצת אוויר
את הראש שוב תרים
הנה, מתחיל שוב סיבוב
הפעם ילדי,
כבר הגיע הזמן
לשמוע, ולהרגיש לשוב.

חברה

מתוסבך באמת, מלא שאלות ומיואש לגמרי מלעשות הנחות, החלטתי פתאום לעזוב הכל, לנשום עמוק ולחשוב בגדול. הכתיבה ככלי יעילה במיוחד, יושב לי וחושב, אחד על אחד.

חשובה, הכרחית, קיומית ומעודדת

מילים שטענתי בדרך זו או אחרת

באמת חשובה, אין כל ספק

אבל עד מתי? מתי תסתפק?

מתי כבר אלמד לחיות לבדי?

מתי כבר אשלים עם מי שאני?

מתי כבר ארגיש שיש חשיבות

גם כשמסביב אין עולם ואין משמעות

מתי כבר ארגיש את עצמי באמת?

מתי כבר אוכל לפרגן ולתת

לא לעולם או לחברה פנימית

פשוט לעצמי בלי שום תכלית.

העולם כבר מזמן לא סובב סביבי

כולם כבר המשיכו רק אני בשלי

עדיין צריך תמיכה וחיזוק

מילה מחזקת, טפיחה או חיבוק.

תבין כבר ילד ואולי תתבגר

חייך שלך, מה אתה חופר?

אל תצפה לתגובה או סימן

תמה התקופה, עבר כבר הזמן.

שנים רבות עמדו לצידך

ואתה את כולם ניפנפת בדרכך

ועכשיו כשכבר תם ונשלם הקונדס

עכשיו אתה פה במבט מפוייס.

עדיין ישנם אנשים מבינים

אנשים שראו שראשך בעננים

הם עדיין עוד כאן למרות שכבו האורות

תעריך כל שניה, אל תשכח להודות.

תחיה תמיד בהכרה הפשוטה

שלמרות הטעויות עוד אינך לבדך

אך באמת אל תשכח זהו סוף המשחק

אסוף כל טיפה לא חשוב המרחק.

 

חרדת נטישה

במקום הבודד בעולם אתה תרגיש מוקף. במקום הגדול מכולם, תרגיש נחנק. במקום החם, המקבל, המפרגן והתומך, גם בו תרגיש לבד, אז למה כבר תצפה? מה תרצה מהעולם?

כמה עוד תרצה שהכל פה ישתנה? מתי סוף סוף תבין שאתה כלל לא מקווה? לא מחכה או שואף לשינוי, לא כמה או תאב לביטוי, רק עצלן ומיואש אתה, וכל שקורה תלוי רק בך…

הייאוש פה הוא שלך, התקווה עוד לצידך. את חייך רק תפתח, הם ממתינים לך בסף. תן עוד צ'אנס לכולם, עוד קפיצה אל העולם, הפעם אני מבטיח, הוא כבר יפרוש לך שטיח.

כשאצלך הכל ברור, כשבראש הכל פתור, אז מבטיח באמת, לעולם לא תישמט. לא תיפול לך בצד, בלי חבר ואף אחד, לא תישכח שם מאחור, בלי מכר שיעזור, כי כולם, ממש כולם, פה כמוך בעולם.

כולם עם פחדים חרדות ולחצים, כולם מנסים תמיד להיות המוצלחים, אך כולם זוכרים היטב, שהגלגל גם מסתובב. לא תמיד הכל קליל, לא תמיד יש פנאי להכיל, כמוך גם השאר, צריכים קצת שקט מהאתגר. תן להם ותן לך, ונסה להירגע, נשום עמוק ועד טיפה, לעצמך תן קצת נשימה.

מבטיח זה רק יתרום, עם כולם תוכל לזרום. רק בלי לחץ איש חביב, כל העולם סובב סביב…